top of page
שעטנז.jpg

שעטנז


גלריית בית נעימה מעניקה, בתערוכה זו, את הבמה לקבוצת אומנים צעירים, אומנים המחפשים את הקול האינטימי והמיוחד להם. חלקם עדיין תלמידים ולמקצתם זאת תהייה הפעם הראשונה שהם מציגים את עבודותיהם. התערוכה נקראת שעטנז משום שיש כאן חיבור שהוא לכאורה לא מתקבל על הדעת, בדיוק כמו החיבור בין צמר לפשתים שנאסר בתורה, אבל יש ביוצרים הצעירים האלה מכנה משותף חשוב והוא החיפושאחר האישי המאפיין אותם ואת עבודתם.
רותם אורנשטיין
בתהליך העבודה של רותם הוא מוצא עניין ברגעים יומיומיים שנקרים בדרכו וממבט ראשון הם נראים סתמיים. ביצירותיו הוא נותן תשומת לב מיוחדת לאותם רגעים שבריריים ברי חלוף ומנציח אותם. בתחושתו הרגעים האלו אוצרים בתוכם סיפור שלם, אותו הוא מביא אל הצופים.
סאפי עזם
ציירת מבית צפפא שלמדה בפטרה שבירדן אומנות ותיירות. במהלך השנים ציירה וכשנולד בנה התרחקה מהציור וכיום חזרה ושבה בה התשוקה ליצור. יצירותיה משקפות את העולם והתרבות בהם גדלה. ציוריה רחבי יריעה, פעמים רישומים בשחור לבן ופעמים רישומים מלאים בצבע. הדמויות חיות בתוך העולם המזרחי ומשתלבות בו ופעמים לא ניתן להבחין בין הרקע לבין הדמויות.

חבורת טעם נרכש
חבורה שהקימו שלוש תלמידות בבצלאל. הן קוראות לעצמן כך משום שיש להתרגל אל העבודות שלהן שממבט ראשון הן לא מתקבלות באופן טבעי. כמו שיש טעמים באוכל שנרכשים עם הזמן, כך גם ליצירות שלהן נחוץ זמן וחשיפה על מנת שיכירו באיכויות המיוחדות להן. החברות בקבוצה הן :
דפנה בן ארי 
יצירותיה מושפעות מחלומות וסיוטים ומספקות הצצה אל עולמה הפנימי. עבודותיה גדושות ברגשות עזים, הומור ומקוריות. יש ביצירותיה דמויות גרוטסקיות, מפחידות מן הצד האחד ומשעשעות מן הצד השני. בהומור וברכות בלתי מתפשרת, המורכבת מאופייה, היא מביאה את עולמה הפנימי אל הבד.
מרים אילוז
מרים משלבת בין הבית לבין החוץ בין היום יומי לבין הפנטסטי והיא נעה בחופשיות מן הפיגורטיבי אל המופשט. שימוש בחומרים לא שגרתיים מאפיינים את יצירותיה. מראות, פייטים, בדים, כלים חד פעמיים יחד עם צבעי שמן. בכל אלה מתמקדת מרים בחקירה של שורשי הבית האורתודוקסי ממנו יצאה אל העולם.
נועה פרדו
בעזרת דימויים דיגיטליים  משרטטת נועה יצירות אישיות, פואטיות, מלאות הומור ואירוניה. הדימויים, הלקוחים מהרשת, לכאורה מגוחכים ויחד

 

עם זאת הם מקבלים את המימד האישי מנקודת מבטה של היוצרת. צבעי השמן מעניקים ליצירותיה אינטימיות וחומריות חד פעמית. 

קבוצת סטודיו ילדי פרא
חלק מהקבוצה הם תלמידי בצלאל במחלקה לאומנויות המסך ובתיאטרון חזותי ואחת מהם בוגרת בצלאל. מקום המפגש ביניהם הוא סטודיו ילדי פרא, שם הם מלמדים אנימציה לילדים ונוער. 

שקד היימן
שקד מביאה את הטבע הדומם אל רישומיה, כמו אותו שום שמוטל בודד על פני השולחן ואותו הינשוף, שעומד על ענף עץ מאחורי החלון ומתבונן באותו השולחן.
ניתאי קינקולקין
ניתאי מציג בתערוכה שלושה רישומים מסדרות שונות, אחד מהם הוא דיוקן עצמי עם פצע בראש שנגרם בזמן עבודתו בבר ירושלמי. כאשר שב לביתו ומצא את עצמו צבוע בדם, התיישב לצייר באותו הרגע הפך את עצמו לגיבור בסרט אנימציה שעבד עליו באותו הזמן.
אנג'לה לווי
בטריפטיכון של שלושת רישומיה אנג'לה מתארת את יחסיה עם בן זוגה ואת התשוקה יחד עם הספקות המלווים את היחסים האלה. הרישומים הקלילים רוקדים ביצירותיה כמעט ללא מגע וללא מבט.
אסתר פקוביץ
אסתר היא סטודנטית שנה ב', לומדת את אומניות המסך. דרכה האומנותית התחילה בגיל צעיר מאד. היא ליוותה את אימה האומנית בחלקם הגדול של הפרויקטים של האם. רישומיה מתארים את חיי היום יום של הסטודנטים ובעת ובעונה אחת מפתחים דרך ציורית חדשה ורבת הבעה.
 

logan.png
bottom of page